#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אחר צפון?	"מוזגין כוס שלישי ומברך עליו בהמ""ז ואח""כ יברך בפה""ג ושותהו בהסיבה ולא יברך אחריו ברכה אחרונה "	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להדיח הכוס תחילה?	"כתב הח""י (ס""ק א') דאם הוא נקי א""צ להדיחו אבל אם אינו נקי צריך להדיחו, ואפי' אם בעלמא אינו זהיר לבדוק בלילה הזה יזהר לבדוק משום הידור מצוה (מ""ב ס""ק א'), ועי' מש""כ לעיל (סי' קפ""ג סע' א') דמדינא צריך להדיחו משיורי פת אבל נכון גם להדיחו משיורי יין, והקובץ הלכות (שבת פ""י) מחדש דא""צ להדיחו משיורי יין של מצוה, ובזה ביאר למה א""צ להדיחו בין כוס ראשון לשני"	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שתהו בלא הסיבה?	"כתב הרמ""א לעיל (סי' תע""ב סע' ז') דסמכינן על הראבי""ה שלא לחזור ולשתותו [דלא כהטור דס""ל דצריך לחזור ולשתות עוד הפעם, ואע""פ דלפי הרא""ש יהא נראה כמוסיף על הכוסות כשהוא שותה אחר הסעודה אע""פ שאינו מברך עליו מ""מ כיון ששתה הראשון שלא כתיקנו הוברר הדבר שלא היה ממנין הכוסות (ב""י)]"	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא ישתה יין בין כוס שלישי לכוס רביעי?	"1) שמא ישתכר ויישן ולא יגמור ההלל (ירושלמי) [ולפי""ז ה""ה כל משקין המשכרין (מ""ב ס""ק ה'), וכן מותר אם כבר חטפתו שינה (ח""י לקמן סי' תפ""א ס""ק א')]<br>2) נראה כמוסיף על הכוסות (רשב""ם, ועוד ראשונים) [ולפי""ז ה""ה בחמר מדינה, ודוקא כשלא היה דעתו עליהם וצריך לברך אבל אם דעתו עליהם וא""צ לברך עליהם אינו נראה כמוסיף על הכוסות (מ""ב ס""ק ה', שעה""צ ס""ק ד') {ועי' מש""כ לעיל (סי' תע""ג סע' ג') בשם הטור דזהו רק לדידן אבל לפי הרא""ש ליכא חילוק בין מברך עליו או אין מברך עליו}]<br>3) עי' מש""כ לקמן (סי' תפ""א) לגבי שלא לבטל טעם מצה {וצ""ב קצת למה לא הזכיר טעם זה כאן}<br>4) הח""י לקמן (סי' תפ""א ס""ק א') הביא מראב""ד כתב עוד טעם בשביל העניים שלקחו ד' כוסות לשתי לילות מן התמחוי כדי שלא ישתו כל היין בלילה ראשונה"	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשתות מעט בין הכוסות?	"כתב הביה""ל (ד""ה ולא) דלפי הירושלמי יש בה חשש משכר אפי' במעט, אבל לפי הראשונים דנראה כמוסיף על הכוסות אפשר דזהו דוקא בשיעור רביעית, והביה""ל מסיים וצ""ע"	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשתות כמה פעמים מכוס שלישי?	"כתב הרמ""א שמותר אע""פ שהפסיק יותר מכדי אכילת פרס בין שתיה לשתיה (מ""ב ס""ק ח'), דליכא חשש משכר דאינו שותה יותר מאותו כוס (גר""א ס""ק ד') [אבל בכוס גדול המחזיק הרבה יש בה חשש שיכור (ח""י ס""ק ד', מ""ב ס""ק ז')], וגם אינו נראה כמוסיף על הכוסות כל זמן שנתכוין לשתות כל הכוס (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ו'), ועי' בביה""ל לעיל (סי' תע""ב סע' ז') דתמה על המג""א דאפי' אם הסיח דעתו וצריך לחזור ולברך מחדש אינו נראה כמוסיף על הכוסות כל זמן שהוא כוס אחד"	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך להדר אחר זימון 1) לבה""ז 2) להלל?"	"1) כתב המג""א (ס""ק ב') דהוי כשאר ימות השנה דא""צ להדר אחר זימון לבהמ""ז, ומיהו אם רוצה להדר אחריו צריך ליזהר שלא לאכול האפיקומן אלא במקום שיברך בהמ""ז {וש""מ דאסור לאכול אפי' משהו במקום אחר דמדיני בהמ""ז סגי לאכול משהו במקום שמברך}, ומיהו כתב הט""ז (ס""ק ג') דאין נוהגין לאכול האפיקומן בבית אחר וטוב יותר לברך בהמ""ז יחידי בביתו, והרוצה להדר אפי' בזימון של בהמ""ז יראה להזמין לכתחילה לסעודה איזה אורח, ובפרט דמבואר בזוהר דמצוה להזמין אורח עני בחג, ובפרט בפסח שאומר כל אחד כל דכפין ייתי וייכול (מ""ב ס""ק ט', שעה""צ ס""ק י""ב) 2) כתב המחבר בשם המדרש תהלים דמצוה לחזור אחר זימון [ג' גברים גדולים] להלל [ואע""פ שלא אכלו במקום אחד דד' כוסות א""צ להיות במקום אחד (רמ""א לקמן סי' ת""פ, מ""ב שם ס""ק י""א), דלא כהראב""ד דס""ל דצריך לגמור ההלל במקום הסעודה (ב""י סי' ת""פ), ומ""מ כתב הערוה""ש (סי' ת""פ סע' ג') דטוב יותר לומר הלל במקום הסעודה], אבל כתב הרא""ש דסגי באשתו ובניו שהגיעו לחינוך, וכתב המג""א (ס""ק ב') דאע""פ שיש מצוה מן המובחר לומר הלל בג' גברים גדולים מ""מ אין קפידא כ""כ (מ""ב ס""ק ט'), והוסיף הערוה""ש (סע' ג') דאין נוהגין לילך לבית אחר אפי' לזימון של הלל ופשוט שכל אחד יגמור כל הסדר בביתו ואחר הסדר יכול לילך לבית אחר אם הוא רוצה"	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם 1) בעה""ב 2) אשתו 3) בנו קטן, יקרא ההלל?"	"1) הבעה""ב יקרא הודו ואנא ואחרים עונים אחריו (רמ""א) 2) כתב הח""י (ס""ק ו') דנשים ג""כ מחויבות בהלל זו [ולאפוקי מהלל של סוכות ועצרת (שעה""צ ס""ק ט')] ולפיכך יכולים לקרות הודו ואנא ואחרים יענו אחריה, אמנם כתב הח""י דלפי מה שנוהגין לומר הודו בניגון נעימות קול יש לחוש למאי דאמרינן (סוטה מ""ח ע""א) זמרי נשי ועניא גברא כאש בנעורת (מ""ב ס""ק ט') {וש""מ דזהו אפי' באשתו ובניו, וחידוש הוא}, ויש עוד טעם להחמיר שהדרכ""מ (ס""ק ב') ומג""א (ס""ק ב') הביאו ממהר""י ווייל דאמרינן תבא לו מארה אם אשה וקטן יאמרו תחילת הפרק דהיינו הודו {וצ""ב קצת למה לא הביא מ""ב טעם זה, הרי בקטן מחמיר מחמת טעם זה} 3) כתב הרמ""א דמותר ליתן רשות לקטן לקרוא [כדי שלא יישנו, וגם לחנכם במצות (מ""ב ס""ק י""ב)],אבל כתב המג""א (ס""ק ב') דהיינו דוקא לאנא ולא להודו, ומבואר במחה""ש דיש לזה ב' טעמים, המהרי""ל ביאר מפני שחוזר ואומר הפסוקים באנא משא""כ בהודו מדינא אינו חוזר ואומר הפסוקים [אכן, לפי מש""כ המ""ב לעיל (סי' תכ""ב ס""ק כ') דנוהגין היום לחזור ולומר הפסוקים אפי' בהודו אין שייך טעם זה], והמהר""י ווייל ביאר דאמרינן בגמ' (סוכה ל""ח) תהי לו מארה כשעושה שלוחים אלו, והיינו דוקא בתחילה הפרק ולא באמצע הפרק, וכתב המחה""ש דזהו אפי' כשהוא חוזר ואומר הפסוקים, וטעם זה שייך אפי' בזה""ז, ועל כן סתם המ""ב (ס""ק י""ב) שקטן לא יאמר הודו אלא אנא"	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו אלא שנים?	"שניהם יאמרו הודו (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק י""א) [ואפי' שלשה שלא קרא וענו אחריו יוצאים בדיעבד (מ""ב ס""ק י')]"	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי ראוי לעשות הזימון לבהמ""ז?"	"אע""פ שבכל השנה ראוי לאורח לברך, בליל הסדר בעה""ב מברך [ומ""מ אין קפידא אם אחר מברך (אגודה, ח""י ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ג), והר""ש קמנצקי נוהג לכבד אחר בליל שני (קובץ הלכות פל""ג הע' ג')], וכתב הדרכ""מ (ס""ק ב') כמה טעמים:<br>1) כדי שיברך בעה""ב על כל ד' כוסות (מהר""א טירנא בשם אגודה) {וצ""ב דמשמע רק מי שמברך בהמ""ז מברך על כוס שלישי}<br>2) נראה הוא גדול הבית הואיל שהוא עושה הסדר (מהר""ש) {וצ""ב}<br>3) כיון שאמר כל דיכפין ייתי וייכול נראה כטוב עין ואמרינן (סוטה ל""ח ע""ב) אין נותנין כוס לברך אלא לטוב עין (רמ""א)"	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח של הרחמן?	"כתב הערוה""ש (סע' ב') דנוהגין לומר הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב ליום שכולו ארוך ליום שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה"	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזכר ששכח יעלה ויבא לאחר ששתה כוס שלישי?	"השבט הלוי (ח""ט סי' מ""א אות ב') ס""ל דיחזור ויאמר בהמ""ז בלא כוס דאנן נוהגין לברך בהמ""ז בלא כוס ומדינא יוצא כוס שלישי אפי' בלא בהמ""ז, אכן הליכות שלמה (פ""ט סע' ס') כתב דלא יצא כוס שלישי וצריך לחזור ולברך בהמ""ז עם כוס וצריך לברך עליו עוד בפה""ג דהבהמ""ז נחשבת כסילוק והפסק. להלכה, פסק הקובץ הלכות (פל""ג סע' ו') כהשבט הלוי דראינו לעיל (סי' תע""ב) דיכול לצאת ד' כוסות זה אחר זה כל זמן שהפסיק מעט ביניהם וא""צ בהמ""ז, ומ""מ כתב דלכתחילה ימזוג כוס לבהמ""ז אבל לא ישתה אותו עד אחר הלל."	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה ששכחה יעלה ויבא?	"כיון שהיא מחויבת לאכול כזית מצה צריכה לחזור ולברך בהמ""ז (קובץ הלכות פל""ג סע' ה')"	סימן תעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בחולה שלא היה יכול לאכול כזית מצה ואינו מברך בהמ""ז?"	"אפ""ה יש לו מצוה לשתות ד' כוסות, אבל כתב הליכות שלמה (פ""ט סע' ס""ב) דלכתחילה יאכל דבר ויברך אחריו ברכה אחרונה ואח""כ ישתה הכוס שלישי"	סימן תעט סעיף א		
